בית הדין האזורי לעבודה תל אביב

מעסיק שיקף תשלומים פיקטיביים בתלושי שכר וחויב בתשלום פיצוי לעובד

סע"ש (תל אביב-יפו) 72987-05-19 דוד חן – ידע קול בע"מ

עתירה שעניינה בתשלום פיצויי בגין הפרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר לתובע, שעבד כמנהל תחזוקה בחברת שירותי הגברה ותאורה לאירועים ומופעים, בשל התנהלות שלא כדין מצד הנתבעת. בהתאם לחוק הגנת השכר, על המעסיק לנהל פנקס שכר ולהנפיק תלוש שכר שיכללו, בין היתר, פירוט אודות מספר שעות העבודה שבהן עבד העובד בפועל. בניגוד לחוק, הנתבעת ניהלה רישומים פיקטיביים בעניין רכיבי החופשה ודמי ההבראה של התובע בתלוש השכר שלו, כמו גם לא ביצעה רישומי שעות עבודתו בשעות נוספות במהלך כל תקופת העסקתו. מכאן, שתלושי שכרו של התובע הם חסרים ואינם משקפים נאמנה את היקף השעות בהן עבד. על כן, בית הדין לעבודה בתל אביב החליט להשתמש בסמכות המוקנית לו מכוח אותו חוק, וחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר בסך כולל של 10,000 ₪.

עובד שהפר את חובת האמון ותום הלב כלפי מעסיקו חויב בתשלום פיצויים 

סע"ש (באר שבע) 64584-12-18 קבוצת סעד אגו"ש – ג'ג'או בימרו

עתירה שעניינה בחיוב עובד שהועסק כמנהל בכיר בתחום גידול ושיווק דגן, בתשלום פיצוי בגין הפרת חובת האמון ותום הלב וגזל סוד מסחרי וכן בגין אובדן הכנסות והשבת שווי הגידולים שנלקחו שלא כדין.

פחות משנה לאחר קליטתו של העובד בחברה, ותוך כדי העסקתו בתובעת, התברר שהוא ואחרים עובדים בשיתוף פעולה להקמת עסק מתחרה שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, תוך שימוש במידע סודי שעמד לשימושו במסגרת עבודתו אצל התובעת. בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע כי העובד, ביחד עם חבריו, פעל בניגוד להוראות ההסכם שחתם עם התובעת שעל פיו היה עליו לפעול לטובת התובעות בכל הנוגע לתחום עיסוקן. עוד התגלה כי העובד שיווק ומכר את המוצרים שברשות התובעת, ונקבע כי הדבר מהווה חתירה תחת עסקיה של התובעת, העולה כדי הפרת חובת האמון וחובת תום הלב המוטלת על עובדים כלפי מעסיקיהם.

בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין נזק ממוני בשל נטילת רכוש ללא תשלום והעברתו לאחרים, והכנסות ממכירתו, וכן לפיצוי בגין נזק לא ממוני, בגין פעולת הנתבע בחוסר תום לב, במודע ובמכוון תוך הפרת הסכם העבודה וחובות האמון המוטלות עליו, ותוך שימוש במידע עסקי בר הגנה של התובעות, בסך של 60,000 ₪.

ביה"ד דחה בקשה לצו מניעה זמני לעובד שעשה שימוש אישי ברשימת הלקוחות של החברה בה עבד

סע"ש (ת"א) 67397-06-22 ארגול שווק והפצה צורכי צלום בע"מ – פריד תומר יוסף

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה בקשה לצו מניעה זמני של חברה לשיווק מוצרי צילום, לאסור על עובד, שהועסק בחברה כסוכן מכירות, לפנות ללקוחות החברה למשך 3 שנים, ולהורות לו להשיב לה מידע שגזל ממנה לטענתה. בבקשת החברה למתן צו מניעה זמני, נסמכו טענותיהם על כך שהעובד קיבל לידיו מכשיר טלפון לביצוע עבודתו ובמכשיר זה הוזנו פרטי לקוחותיה של החברה, שניתנו רק למספר מצומצם של גורמים בחברה. לאחר שהודיע העובד על התפטרותו, ובמהלך תקופת ההודעה המוקדמת, החליף את כרטיס ה"סים" בטלפון הנייד ותחתיו הכניס למכשיר הנייד כרטיס "סים" פרטי שלו אליו העתיק את רשימת לקוחותיה של החברה. לאחר מכן, שלח המשיב מסרון לכלל לקוחות החברה ובו הודיע כי עליהם להתקשר אליו בלבד במידה והם מבקשים להזמין מי ממוצרי המבקשת והוא החל לעבוד באופן עצמאי ולהתחרות בה.

ביה"ד ציין כי בהליך זה יש לאזן בין חופש העיסוק של העובד לבין זכות הקניין של המעסיק בסודותיו המסחריים, זכות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחוק עוולות מסחריות.

בית הדין התייחס לכך שהחברה לא הוכיחה כי רשימת לקוחותיה הינה ייחודית, המחזיקה "בערך מוסף" או שהחברה נקטה באמצעים סבירים להבטיח את שמירתה.

כמו כן, החברה לא הראתה כי מדובר בלקוחות ייחודיים שלא ניתן לפנות אליהם באמצעות חיפוש ברשת האינטרנט. החברה לא הראתה כי היא והעובד מתחרים על מכירת אותם מוצרים, ולא הראתה כי הוא משתמש בידע מיוחד שיש לו אודות לקוחותיה. משכך, קבע ביה"ד כי רשימת הלקוחות של החברה אינה מהווה "סוד מסחרי", שראוי להגן עליו. לבסוף, ביה"ד נדרש לבחינת הנזק שייגרם לחברה אם תידחה בקשתה לעומת הנזק שייגרם לעובד אם תתקבל הבקשה ומצא כי קבלת הבקשה תוביל  להפסקת ההתקשרות העסקית בין העובד ללקוחותיו. מלבד הנזק הכלכלי הצפוי לעובד, מדובר בפגיעה במוניטין ובחופש העיסוק שלו באופן בלתי מידתי. על כן, ביה"ד קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העובד.

פיטורין שלא כדין כתוצאה מחשיפת מעשי שחיתויות במקום העבודה

סע"ש (ת"א) 5114-09-21 פרופ' יהודה יוסף אדלר – המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

ביה"ד פסק כי נוכח פגמים שנפלו בהליך פיטורי העובד, יש לקבל את בקשתו של העובד לסעדים זמניים המונעים את כניסת פיטוריו כדיקאן וכמרצה בפקולטה למקצועות הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, לתוקף. בבקשת העובד נטען כי הודעת הפיטורין נשלחה אליו מבלי שהוזמן לשימוע כלשהו, בניגוד להסכם הקיבוצי ולנוהג האוסר על פיטורים לאחר ה-1 באפריל. ביה"ד לעבודה בתל אביב קבע כי ההחלטה לפטר את העובד נגועה בשיקולים זרים שכן היא באה בשל מאבקו של המבקש באי סדרים ומעשי שחיתות מצד נשיא המכללה. משכך, העובד זכאי להגנה של "חושף שחיתות" מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). על כן, קיבל את בקשת העובד והורה על מתן סעד זמני למניעת כניסת פיטוריו לתוקף.