חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה. החוק קובע כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך.

ביום 25.08.2020 התקבל תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה (תשנ"ו 1996) לפיו חלה על מעסיק החובה להפיק מידי שנה 2 דוחות, פנימי ופומבי, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן למסור הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר.

על מי חל חובת הדיווח?

• גופים פרטיים וציבוריים אשר מעסיקים למעלה מ-518 עובדים.
• גופים שאינם פרטיים ועליהם החובה לדווח על שכר העובדים מכוח הוראות או חוקים שאינם קשורים בתיקון האמור. דיווח של גופים אלו אינו תלוי במספר העובדים המועסקים (גם גופים עם פחות מ-518 עובדים מחויבים לדווח) . זאת לרבות חברות ציבוריות וחברות אגרות חוב פרטיות שמדווחות על שכר נושאי משרה בכירה מטעם תקנה 21 לתקנות ניירות ערך התש"ל- 1970.
• כל עובד אשר מועסק מה-31 בדצמבר לשנת הדיווח, בכולל עובדים בחל"ת, יחושב במסגרת מכסת העובדים.

חובת המעסיק החייב בדיווח:

עריכת דו"ח פנימי בו יוצג פירוט השכר הממוצע של העובדים המועסקים תוך פילוח העובדים לקבוצות לפי סוגי עובדים, משרות או סוגי דירוגים. בכל קבוצה יש לפרט את פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים. על הדוח לכלול נתונים בדבר שיעור המועסקים תחת המעסיק ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה וזאת בהתייחס למין העובדים. בנוסף, יפורטו נתונים אודות שיעור העובדים ששכרם מושלם לשכר מינימום מכוח הסדר או הסכם וזאת גם כן בהתייחסות לפי מין.

על המעסיק החייב בדיווח למסור הודעה לכל אחד מהעובדים בנפרד בדבר הקבוצה אליה הוא משתייך במסגרת פילוח העובדים ולכלול את פערי השכר באותה קבוצה באחוזים, המעסיק אף רשאי לפרט בהודעה נתונים נוספים המסבירים את פערים אלו. כל זאת מבלי לכלול בהודעה מידע המאפשר זיהוי של עובד וכן אם הודעה זו מהווה הפרה של כל דין אחר.

על המעסיק לפרסם לציבור, כולל באתר האינטרנט של המעסיק אם קיים, דו"ח פומבי. בדוח יוצגו, בין השאר, פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים באחוזים ובהתייחס למין, זאת באופן שאינו מאפשר זיהוי של עובדים ושאינו כולל "מידע רגיש" כלשהו. להבדיל מהדוח הפנימי, דוח זה לא יכלול את סוגי העובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בכל קבוצה ואף לא את כינוי הקבוצה. במקרים בהם פרסום הדוח יכול להביא לזיהוי וחשיפה של העובדים המועסקים בשל החלוקה לקבוצות, ייתכן ויהיה ניתן לפרסם את הדוח תוך קיבוץ מספר קבוצות ואף להימנע מפרסומו במקרים חריגים.

לתשומת ליבכם,

• את הדוחות יש לפרסם בכל שנה (ינואר- דצמבר) ועליהם להתייחס לשנה שקדמה לה.
• מבנה הדוחות ותוכנם מאפשרים למעסיק שיקול דעת לאור שיקולי שמירה על פרטיות העובדים. בהתחשב בנסיבות, הכוללות את מספר העובדים תחת אותו מעסיק והמבנה הארגוני באותו גוף ישתנה בהתאמה אופי "פילוח העובדים" והדוח הפומבי יעוצב באופן שונה מגוף לגוף. בנוסף, בנסיבות בהן מסירת הודעה לעובד תביא להפרה של כל דין אחר כפי שנקבע בהוראות תיקון מספר 6, יפעיל המעסיק שיקול דעת באילו אמצעים יש לנקוט בכדי לשמור על אותם שיקולי פרטיות.
• ניתן להסתייע לשם מילוי הוראות אלו, בארגוני סיוע המסייעים בתחום התעסוקה או בגורמי ממשל האחראים על נושאי תעסוקה וזכויות עובדים וזאת ככל שעולה הצורך ובתלות במבנה הארגוני של התאגיד ובמספר המועסקים תחתיו. כמו כן, ניתן אף להיעזר במומחי אבטחת מידע בכל הנוגע לפגיעה אפשרית בפרטיות העובדים וכיו"ב.
• בעניין קבוצת חברות, במסמך ההנחיות למעסיקים צוין כי מעסיק ייחשב לישות משפטית עצמאית, ואולם ניתן להחליט להתייחס לקבוצת חברות בבעלות משותפת (לרבות בעלות עקיפה) כמעסיק אחד. יש לבחון בנפרד ביחס לכל ישות בקבוצה האם חלות עליה הוראות חוק שכר שווה.

• השכר המוצג בדיווח מתייחס לכלל מרכיבי השכר של העובדים ולפי שכר ברוטו למס. בנוסף ברכיבי השכר יש לכלול כל "גמול אחר" שלפי סעיף 2(2) לפקודת מס ההכנה, יש לשלם עבורו מס. 

 פגיעה בחושפי שחיתות במקום העבודה

עד לאחרונה, חושפי שחיתויות במקום העבודה זכו לשנה אחת בלבד כדי להגיש תביעה כנגד המעסיק, במקרה שהגשת התלונה גרמה לפיטוריהם או לפגיעה בתנאי עבודתם. תיקון לחוק מיום 17.5.22, קבע כי תקופת  ההתיישנות להגשת תביעה תגדל לשלוש שנים.

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין) נועד להגן על עובדים שחושפים מעשה שחיתות במקום עבודתם. עובד שפוטר או שנפגעו ענייני עבודתו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר על מעשה שחיתות, או שסייע לעובד אחר להגיש תלונה כאמור, רשאי על פי החוק, להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה.

עוד החוק קובע, כי עובד שיגיש תביעה לפי חוק זה, יעביר את נטל ההוכחה למעסיקו שיצטרך להצביע על כך שלא פעל בניגוד לחוק. נטל ההוכחה בתביעה שכזו יחול על המעסיק גם אם חלפו שנתיים מיום חשיפת השחיתות ועד לפיטורי העובד או הפגיעה בתנאי עבודתו, וזאת במקום שנה, כפי שהיה טרם התיקון.